גזר דין בתיק הע"ז 1409-08

1.         הנאשמת הורשעה בעבירות של העסקת עובד זר ללא היתר כדין, ללא חוזה וללא ביטוח רפואי וזאת בניגוד להוראות סעיפים 1(ד), 2(א) ו-2(ב)(2)-(3) לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991.

2.         המאשימה טענה לעניין העונש, כי הנאשמת הורשעה לאחר שהתנהל הליך משפטי מלא וזאת על פי בקשת הנאשמת להישפט לאחר שקיבלה הודעת קנס בשיעור של 20,000 ש"ח (בעבור עובד אחד בלבד) בגין העבירות המופיעות בכתב האישום. המאשימה טענה, כי מדובר בעבירות חמורות אשר הפכו לבעיה מוסרית וחברתית שפוגעת הן בעובדים הזרים המועסקים ללא היתר ופיקוח, הן בתנאי עבודתם של העובדים הישראליים שאינם יכולים להתחרות בעבודה זולה.

לטענת המאשימה, משמדובר בעבירה שבוצעה על ידי הנאשמת במסגרת עיסוקיה לצורך הפקת רווחים כלכליים, על הענישה לפגוע בנאשמת באופן כלכלי.

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמת את הקנס המקסימאלי הקבוע בחוק על סך של 700,800 ש"ח וכן התחייבות להימנע מלחזור על עבירה דומה במשך שלוש שנים מהיום.

3.         לטענת הנאשמת, בוצעו העבירות נשוא בכתב האישום בחודש 3/04, היינו לפני יותר מ-8 שנים. כתב האישום הוגש בחודש 5/08, היינו פחות משנה לפני התיישנות העבירות. לטענת הנאשמת, חלוף הזמן גרם לה לפגיעה באפשרות לאתר את העובדים נשוא כתב האישום ואשר היה בעדותם כדי לסייע לה בהגנתה.

            עוד טענה הנאשמת, כי הינה פועלת מזה כ-30 שנה באורח נורמטיבי, תוך שמירה על החוק. לדבריה, מדובר בכתב האישום הראשון שהוגש כנגדה אי פעם וגם עם ביצוע העבירה נושא כתב האישום לא ביצעה כל עבירה נוספת. בנוסף, טענה הנאשמת, כי מדובר בהעסקת עובדים באמצעות צד שלישי לשעות ספורות בלבד והעובדה כי בחרה לנהל הליך משפטי אינו אמור להוות משקל להחמרה בענישה.

            הנאשמת עתרה להסתפק בקנס המנהלי ולא לחייבה בסכום הקנס לו עותרת המאשימה שכן יהיה זה מבחינת גזר דין מוות לחברה, אשר יביא לקריסתה ולפליטת עובדים רבים העובדים בחברה תוך פגיעה במשפחותיהם.

4.         מנהל הנאשמת חזר וציין כי על אף שהוא מכבד את הכרעת הדין, לא הועסקו העובדים ישירות על ידו מה עוד שהועסקו מחוץ למקום העסק ולמשך שעות ספורות. עוד ציין מנהל הנאשמת, את מצבו הבריאותי הקשה.

5.         כעולה מכתב האישום ומהכרעת הדין, הורשעה הנאשמת בכך שנמצאו שני עובדים זרים פורקים סחורה של הנאשמת במחסני הנאשמת. עוד עולה מהכרעת הדין, כי העובדים לא הועסקו אצל הנאשמת באופן קבוע אלא שזו נהגה להעסיק עובדים על בסיס מזדמן לצורך פריקת הסחורה.

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בפני ובבואי לגזור את דינה של הנאשמת מצאתי כי יש לשקול לקולא את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום (4 שנים), את העדר כל עבר פלילי של הנאשמת לרבות בעניין העסקת עובדים זרים ואת השלכות הטלת קנס בשיעור המבוקש על ידי המאשימה, על הנאשמת וממילא על עובדים רבים המועסקים על ידה.

            מאידך, יש לקחת בחשבון את תכליתו של החוק אשר בין היתר נועד להסדיר את שוק העבודה בישראל ולצמצם את ממדי האבטלה תוך שמירה על תנאי עבודתם של העובדים הזרים ואת ההשלכה שיש להעסקת עובדים זרים שלא כחוק על תנאי העסקתם של עובדים ישראליים אשר אינם יכולים להתחרות בעבודה הזולה של העובדים הזרים.

 7.        מטרתה של הענישה מעבר להיותה גמול על מעשה שבוצע, היא בין היתר הרתעת נאשם מלחזור על מעשיו. איני מוצאת כי הטלת קנס אשר יפגע בנאשמת באופן לא מידתי והעלול לפגוע במקור פרנסתם של עובדים אחרים, יש בה כדי להביא למילוין של מטרות הענישה. מנגד, ולאור תכלית הוראת סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות התשמ"ו - 1985 והנחיות בית הדין הארצי בפרשת זיו אלון דור (ע"פ 74/09 מדינת ישראל - זיו אלון דור טכנולוגיות בע"מ, ניתן ביום 10.5.10), איני סבורה כי יש מקום להטיל על הנאשמת את הקנס המנהלי בלבד.

8.         לאור זאת ולאחר ששקלתי את הדברים, מצאתי כי העונש המשקף את האיזון הראוי בין השיקולים השונים הינו כדלקמן -

א.         הנני מטילה על הנאשמת קנס בסך של 40,000 ש"ח אשר ישולמו ב-8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך של 5,000 ש"ח כל אחד שהראשון בהם ישולם עד ליום 1.9.12 והיתר באופן רצוף ב-1 לכל חודש עוקב.

ב.         כמו כן, תחתום הנאשמת עד ליום 1.9.12 על התחייבות להימנע מעבירה על חוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 וזאת במשך 3 שנים מהיום. היה ותבוצע עבירה על חוק זה תחויב הנאשמת באופן מידי וללא תנאי בגין כל עבירה בסכום של 60,000 ש"ח.

ג.          בהתאם להסכמת הצדדים, יישלח גזר הדין לצדדים בדואר.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום,  כ"ז תמוז תשע"ב, 17 ביולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: